פסולת אלקטרונית או אשפה אלקטרונית היא בעיה מרכזית בעולם. לפי האו"ם, נוצרים כ-50 מיליון טונות של פסולת אלקטרונית מדי שנה. ורק 20% מהפסולת הזו ממוחזרת. תהליך המיחזור מתחיל באיסוף כל מוצרי האלקטרוניקה הישנים וממיינים אותם לקטגוריות שונות, כגון טלוויזיות, מחשבים או טלפונים. לאחר מכן הם מפורקים וממוינים שוב לפי סוג החומר (פלסטיק, מתכות, זכוכית). החומרים נמכרים לאחר מכן לחברות שיכולות לעשות בהם שימוש חוזר כמוצרים חדשים.

מיחזור יכול להתרחש בשתי דרכים: מיחזור בסוף מחזור החיים של מוצר או מיחזור בזמן שהמוצר עדיין בשימוש.
הסוג הראשון של מיחזור כולל פירוק מוצרים לחלקים המרכיבים אותם ושימוש חוזר בהם לייצור מוצרים חדשים. תהליך זה נקרא "downcycling" מכיוון שהחומר המתקבל פחות יקר מהחומר המקורי.
הסוג השני של מיחזור כולל פירוק מוצרים לחלקים המרכיבים אותם ושימוש בהם לייצור מוצרים חדשים הדומים למוצר המקורי. לדוגמה, ניתן לפרק מכשיר טלוויזיה ישן לחלקיו כדי ליצור פריטים אחרים כגון שולחנות וכיסאות.
הסוג השלישי של מיחזור הוא המורכב ביותר, מכיוון שהוא כולל מסחר במוצרים שהגיעו לסוף חייהם עבור מוצרים חדשים הדומים למוצר הישן אך בעלי אורך חיים ארוך יותר.

מזה בדיוק פסולת אלקטרונית?

פינוי פסולת אלקטרונית היא מונח המתייחס למכשירים חשמליים ואלקטרוניים שהושלכו. אלה כוללים טלוויזיות, מחשבים, טלפונים סלולריים וגאדג'טים אחרים. היא בעיה הולכת וגוברת בעולם. ארצות הברית לבדה מייצרת יותר מ-20 מיליון טונות של פסולת מסוג אלקטרוניקה  מדי שנה. פסולת זו היא כל סוג של מכשיר אלקטרוני שהושלך ואינו נמצא בשימוש עוד.

אנו רואים עלייה בפסולת ככל שיותר אנשים קונים גאדג'טים חדשים ומשליכים ישנים. ישנם סוגים רבים ושונים של פסולת אלקטרונית אך לכולם יש דבר אחד במשותף: הם אינם ניתנים למיחזור או מתכלים. פסולת אלקטרונית ידועה גם בשם אשפה אלקטרונית. זה כולל כל דבר שיש לו מעגל חשמלי, כמו מטען לטלפון נייד, טלוויזיה או צג מחשב.

למה דואגים כל כך לנושא אשפה אלקטרונית?

עם ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה, אשפה אלקטרונית היא דאגה גדולה והיא עניין מרכזי בחברה שלנו כיום. ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה הובילה לייצור כמות גדולה של פסולת  מדי שנה. פסולת אלקטרונית לא רק פוגעת בסביבה אלא גם מהווה סיכונים פוטנציאליים לבריאות האדם. הועברו מספר חוקים להסדרת הטיפול והסילוק של פסולת זו. החוק החשוב ביותר הוא חוק ניהול הפסולת הכימית של EPA האוסר על סילוק פסולת מסוג זה לגוף מים כגון קרקע, עילי או מים כגון מימי היבשה או החוף. ל-EPA יש את הסמכות לאכוף את החוק הזה. חוק זה חשוב מכיוון שהמים שבהם הושלכו הפסולת היו עלולים להיות מזוהמים לשימוש על ידי בני אדם. סוג זה של פסולת הוא בדרך כלל חומר כימי או ביולוגי שעלול להיות מסוכן לבריאות ובטיחות האדם או לסביבה.